פרשת   מִקֵּץ – "רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם" –  ניהול מדינה בחירום

פרשת   מִקֵּץ – "רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם" –  ניהול מדינה בחירום

                                                     זאב ( ווה) פרידמן 

"הַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה, הַשִּׁטָּה פָּרְחָה וְהַשּׁוֹחֵט שָׁחַט" ( ח.נ. ביאליק, בעיר ההרגה, פרעות קישינב 1903 ).

 "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ, לִפְנֵי הָאֱלֹהִים; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, חָמָס" ( בראשית, ו', יא'). תרגום אונקלוס:  "וְאִתְחַבַּלַת אַרְעָא, קֳדָם ד'; וְאִתְמְלִיאַת אַרְעָא, חָטוֹפִין " ( מחבלים בארץ לפני ד' ותימלא הארץ בחטופים ).

המלחמה היא מלחמת  מצווה למחיית זכר עמלק: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ… תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח" ( דברים, כה').

מלחמת חרבות הברזל כבר ביומה ה 70. קבינט החירום הממשלתי מתמודד עם מציאות מורכבת ורבת אתגרים. מנהל את המערכה הצבאית, בדמותם ההירואית של מפקדינו וחיילנו גיבורי התהילה, מנהל את הפעילות להשבת החטופים לחיק משפחותיהם ומנהל את מערך החירום האזרחי בעורף.

הנה בפרשתנו אנו עדים ללידתה של – רשות החירום המדינתית הראשונה בהיסטוריה, בראשותו של יוסף. תכנית החירום המצרית מבית מדרשו של יוסף, היא מודל ללמידה באקדמיות בעולם, כיצד יש להכין מדינה לתקופת חרום של שבע שנות רעב וכיצד יש לנהל את מצב החירום בפועל.

יוסף מתגלה כאסטרטג מהמעלה הראשונה, בתחום ניהול המאקרו חירום. פרשתנו מתארת את גדולת כשרון מנהיגותו הניהולית של יוסף המשנה למלך מצרים, ראש מערך החירום, בתכנון אסטרטגי ובניהול מצרים הגדולה, לקראת ובמהלך אירוע שבע שנות הרעב.  פרעה ממנה את יוסף לתפקידו ומעניק לו אחריות וסמכות מלאים לביצוע המשימה הלאומית : "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל יוֹסֵף: רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ, עַל כָּל-אֶרֶץ מִצְרָיִם"(בראשית, מא', מא').

תכנית ניהול מצב החירום בת 10  העקרונות בניהולו והנהגתו של יוסף, הייתה הצלחה יוצאת דופן ונלמדת באקדמיות של מדיניות ציבורית וניהול מצבי חירום, ברחבי העולם.

פרופ' נחמה ליבוביץ' ( 1905- 1997 ) בדרכה המתודולוגית ומאירת העיניים, משרטטת בפרשתנו את פעולותיו של יוסף בניהול החירום ומציינת את  ז. פרנקל, מי שהיה בזמן מלחמת העולם הראשונה, ראש התכנון הממלכתי לקיצוב הצמר והאריגים בגרמניה, כיצד הוא הושפע מיוסף וכתב מאמר של ניתוח פעולותיו הכלכליות של יוסף במצרים. כך למדנו על ממשיכי דרכו של יוסף לאורך ההיסטוריה – תכנית החירום הניו דיל ( New Deal ) של הנשיא רוזוולט ב1932 בשפל הכלכלי בארה"ב. כך גם  בתכנית מרשל לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה ב- 1945.

יוסף מקבל את המינוי, והפעולה הראשונה שהוא עושה היא, לימוד ועבודת שטח ברגליים: "ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל ארץ מצרים". בעקבות זאת נולד מתווה 10 העקרונות, של תכנון ההערכות וניהול מדינת מצרים בחירום:

1. מדיניות ממשלתית מרכוזית של אגירה ממלכתית וניהול ממשלתי אקטיבי: " וְיִקְבְּצוּ, אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת, הַבָּאֹת, הָאֵלֶּה; וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ" (בראשית, מא', לה'). המדינה בניהולו של יוסף, איננה מתנערת מאחריותה הבלעדית, היא ממלאת תפקיד דומיננטי ולא מותירה את הטיפול במצב החירום רק לחברה האזרחית (עמותות וארגונים ).
2. מו"פ – מחקר ופיתוח של טכנולוגיה, לשמירת איכות טריות המזון מפני קלקול:" ר' נחמיה אמר: נתן בהם עפר וקטמיות" (רש"י 1040-1105) : הוא עפר לח אדום ומעמיד את הפירות),דברים שהן מעמידין ( משמרים) פירות. ( בראשית רבה, צ', ה').
3. הנהגת תכנית חסכון בתקופת 7 השנים הטובות : " הוא (יוסף) קנה את אוכל שדה כל עיר ושמר אותו כרכוש המדינה. אחר כך בעת מצוקה, חזר ומכר אותו לבני העיר. בדרך זו השיג קימוץ נבון. אדם נוהג חסכון במה שקנה בכספו, אך הוא מזלזל במה שקיבל במתנה" ( רש"ר הירש 1808-1888).
4. סיוע למדינות חוץ ושמירה על מעמדה המרכזי של מצרים באזור : " וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף: כִּי חָזַק הָרָעָב, בְּכָל הָאָרֶץ"( בראשית, מא', נז').

5.שינוע המזון באמצעות תשתיות לוגיסטיות מתקדמות ויעילות, ודאגה לנגישות וזמינות שירות המזון לתושבים, בכל עיר ועיר:" וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ"(בראשית,מא',לה')

6. טיפול פסיכולוגי בתגובות ורגשות של העם, בשקיפות ובנראות: " וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם; וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף "( בראשית, מא', נה'), " כי אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו, לכן נתכוון ( יוסף) לפתוח האוצרות כולן, כדי שיראו אנשי הארץ כל הריבוי (שפע המזון הנאגר באוצרות) ולא ירעבו, כי הרעבון יכנס ללב האדם, כשיראה שיש מחסור וכשיראו כל האוצרות הנפתחות, יתקרר חום הרעב שבוער בלבם" ( בעל "האור החיים" רבי חיים בן עטר, המאה ה18).
7. מלחמה בספסרות, בשוק השחור ונגד עליית מחירים, בדרך של חקיקה והמצאת הדרכון הראשון: " שלא יכנס אדם בשני חמורים ושלא יוליכו חמרים תבואה ממקום למקום ושלא יכנס אדם שלא יכתוב שמו ושם אביו ושם זקנו" ( בראשית רבה, צא', ד').
8. הצבת דוגמא אישית בהתנהגות ובאתיקה של מנהיג, מנהל, ועובד ציבור : " וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם, לְפִי הַטָּף" (בראשית, מז', יב').מפרש ר' עובדיה ספורנו ( 1475-1550): " אף על פי שהיה בידו להרבות להם מזון, נתן להם במידה מספקת, בזמן שהציבור שרוי בצער, אל יאמר אדם, אלך לביתי, אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי", ומוסיף הרמב"ן (1194-1270): " וילקט יוסף את כל הכסף"- להודיע מעלת יוסף בחוכמה בתבונה ובדעת, ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים, או לשולחו לארץ כנען". כך גם מוסיף המדרש: "יוסף לא טעם לחם במשך כל תקופת הרעב עד רדת היום, עד לאחר שהלוקח האחרון קיבל את שלו" ( מדרש בראשית רבה).

9.העצמה של העם הפשוט . שמירת עצמאותו וחירותו ומניעת מכירתו לעבדות לפרעה: המצרים מציעים ליוסף : " קְנֵה אֹתָנוּ וְאֶת אַדְמָתֵנוּ, בַּלָּחֶם; וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ, עֲבָדִים לְפַרְעֹה"(בראשית, מז', יט'). יוסף מסרב להצעת העבדות: " וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם, לְפַרְעֹה" ( בראשית, מז', כ') מפרש הרמב"ן : "והנה ראוי שיטול המלך, שהוא אדון הקרקע, ארבע הידות ואתם החמישית…שהקלת עלינו ליטול ארבע הידות, שנוכל לחיות בהם".

10 . שמירת הלכידות הקהילתית : ״ וְאֶת הָעָם הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים: מִקְצֵה גְבוּל מִצְרַיִם, וְעַד קָצֵהוּ" (בראשית, מז', כא' ). מפרש הנצי"ב (  1816-1893 )בעל ״העמק דבר״: ״העביר לערים: שלא העביר יחיד יחיד למקומות מפוזרים, אלא כל עיר לעיר אחת, כדי שלא יאבדו חברתם״. כנראה שהרצל חוזה המדינה, הושפע אף הוא מיוסף במצרים, ביומנו ובספרו״ מדינת היהודים״ 8.6.1895 הוא כותב: ״אנשינו חבורות חבורות יצאו, למשפחותיהם ולילדיהם״. יוסף ואחריו הרצל ,הבינו את חשיבות הלכידות הקהילתית  והמשפחתית, כחיסון משמעותי בעמידות ובהתמודדות עם קשיים של משבר וסערות שנכפים על אנשים וקהילות.

פרשתנו מלמדתנו שיעור מאלף, כיצד יש להתמודד, להיערך,  ולנהל שעת חירום ומשבר.

הסינים כותבים את המילה משבר בשתי תת מילים- סכנה והזדמנות. יוסף הופך את המשבר לשבר, את הלימון ללימונדה  ואת הסכנה והקושי, להזדמנות ולמינוף. אנו עדים בפרשתנו, למתכון של שילוב מנצח של –  אישיות, תכונות, ערכים, מידות, כישורים ויכולות ניהול, המתמזגים ביוסף המנהיג ,מנהל מערך החירום  של מצרים.

רק ביחד ננצח  – עם ישראל חי – שבת שלום